פלאפון תקשורת בע"מ נ' עמאש

החלטה

בפניי בקשה למחיקת תביעה ללא צו להוצאות, שהוגשה על ידי "פלאפון תקשורת בע"מ" (להלן: "המבקשת"), שהינה התובעת בתיק דנן.

תחילתו של התיק שבפניי בתובענה על סכום כסף קצוב, אשר הוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל על ידי התובעת, כנגד הנתבע- עמאש עלאא (להלן: "המשיב"). המשיב הגיש התנגדות לביצוע התובענה ביום 6/3/11, טען, בין היתר, כי אין כל יריבות בינו לבין המבקשת, והתנגדותו נקבעה לדיון כאן ביום 14/6/11.

בבקשה, אשר הוגשה ביום 12/6/11, טענה המבקשת יש למחוק את התביעה ללא צו להוצאות לאור העובדה כי טרם התקיים דיון בתיק, וטרם ננקטו הליכי הוצאה לפועל, ולשיטתה- לא נגרם לנתבע כל נזק.

עוד מוסיפה המבקשת וטוענת כי ביום 9/2/11 יצר עימה ב"כ המשיב קשר וטען להונאה. לשיטת המבקשת, טרם הגשת ההתנגדות על ידי המשיב, נשלח למשיב מכתב ובו הנחיות להמצאת מסמכים מתאימים על מנת לאפשר לתובעת לבדוק את טענותיו. לטענת המבקשת- שבה ופנתה לב"כ המשיב באותה דרישה (להמצאת המסמכים) במועדים שונים נוספים, ואולם המשיב המציא את המסמכים הנדרשים רק ביום 4/5/11. לשיטתה, הגשת ההתנגדות על ידי המשיב הייתה מתייתרת לולא השתהה בתגובתו לעניין המצאת המסמכים, ועל כן יש להיעתר לבקשתה.

המשיב מסכים למחיקת התביעה, אך עומד על פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחה.

לשיטת המשיב נגרמו לו נזקים כלכליים, כמו גם נפגע שמו הטוב ונגרמה לו עוגמת נפש כתוצאה מהתנהלותה הרשלנית של המבקשת.

המשיב טוען כי בקשת המבקשת הוגשה ללא ניקיון כפיים ובחוסר תום לב, תוך ניסיון להתחמק מנזקים אשר גרמה למשיב.

לשיטתו, מחזרתה של המבקשת מתביעתה כעת, אין ללמוד אלא הודאה מפורשת בטעותה ובפעולותיה הרשלניות, ואודות הסכמתה כי התנגדות המשיב הייתה מוצדקת.

לא זו אף זו, המשיב מוסיף וטוען, כפי שעלה בהתנגדותו, כי תביעתה של התובעת אינה עומדת בתנאי הסף להגשת תובענה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל, שכן לשיטתו למבקשת אין כל חוזה ו/או התחייבות על שמו של המשיב שמכוחם ניתן היה להגיש את התובענה, והמבקשת לא עמדה בדרישות הוראות ס' 81א1 לחוק ההוצל"פ.

דיון:

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, קובעות-

"154. (א) רצה תובע או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או מקצתה, יגיש בקשה על כך לבית המשפט או לרשם, ואם רצה לעשות כן תוך כדי הדיון יכול שהבקשה תהיה ללא הודעה מוקדמת.

(ב) בית המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שייראו לו, להרשות למבקש לעשות כמבוקשו, ואם הרשה, יפסוק גם בהוצאות המשפט".

כאמור, לבית המשפט נתונה הסמכות להטיל הוצאות משפט על התובע, מקום שהבקשה למחיקת התביעה מוגשת על ידו.

"עצם העובדה כי עותר מחק עתירתו מבלי לקבל הסעד אותו ביקש אינה מעידה בהכרח כי העתירה לא היתה מוצדקת מלכתחילה כשם שקבלת הסעד כשלעצמה אינה מעידה על היות העתירה מוצדקת. יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. יחד עם זאת, במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות לטובת משיב בעתירה, יש לדידי ליתן משקל לכך שבעל דין מבקש מחיקת העתירה מבלי לקבל את הסעד אותו ביקש. משקל זה הינו ההנחה כי במחיקת העתירה ללא קבלת הסעד המבוקש יש לכאורה כדי להעיד על כך שהגשת ההליך לא היתה מוצדקת מלכתחילה. הנחה זו ניתנת היא לסתירה, אולם במצב דברים זה, הנטל בנדון מוטל על העותר שפתח בהליכים משפטיים כנגד המשיב תוך גרימת הוצאות והחליט מטעמיו שלו לזנוח את עתירתו טרם הכרעה בה". (בג"צ 7944/04 לוקסמבורג תרופות בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]).

מן הכלל אל הפרט –

אין חולק כי במסגרת ההליך דנן, אשר ראשיתו בתובענה על סכום קצוב, קיימים תנאים מקדמיים להגשת התובענה, וביניהם משלוח התראה למשיב אודות הכוונה לפתוח בהליכים.

לשיטת המשיב ההתראה ששלחה המבקשת הושבה לידיה על ידי דואר ישראל, מבלי שנמסרה לנמען.

לטענתו, במצב דברים זה היה על המבקשת להמנע מהגשת התובענה, ועצם הגשתה מנעה ממנו את האפשרות להעלות טענותיו, בטרם יידרש להוציא הוצאות בקשר עם ההליך ובטרם יפנה לייעוץ משפטי.